ראיון מרגש עם האלוף יוסי פלד | משואה לניצחון אישי ולאומי: "קיום מדינת היהודים - הניצחון הגדול"
שרון גל
ראיון מרגש עם האלוף יוסי פלד | משואה לניצחון אישי ולאומי: "קיום מדינת היהודים - הניצחון הגדול"
האלוף (מיל') יוסי פלד, שר לשעבר וניצול שואה, לשרון גל הבוקר: "אני מציע לכל ישראלי, במציאות שאנחנו חיים בה, שיסתכל על יד ימין ויראה את המספר שטבוע ביד - לכל אחד מאיתנו, ויזכור מאיפה באנו. להסתכל עוד פעם על המספר הזה, ולזכור שלעולם לא נחזור לשם. זאת המציאות שאנחנו חיים בה. מדינת ישראל, בעיניי, היא לא דבר מובן מאליו. קיבלנו מתנה ב-48', ומי שמקיים אותה הם קודם כל כוחות הביטחון, שאנחנו חייבים לשמור עליהם מכל משמר ולא לערבב זאת במשברים פוליטיים. אני שומע דיונים וויכוחים על 'ניצחון או לא ניצחון', השתגעתם כולכם? הניצחון הכי גדול הוא שבכל עימות שלנו עם הערבים אנחנו פה, אם תרצו או לא תרצו. העובדה היא שאנחנו פה - וזה הניצחון הגדול של היהודים במדינת היהודים"
שרון: "כיצד שרדת כילד את ימי השואה?"
פלד: "גדלתי במשפחה נוצרית מגיל חצי שנה עד גיל 8, מבלי לדעת דבר על הוריי ועל יהדותי. יום אחד, בזמן משחק, האבא הנוצרי שלי קורא לי הביתה. אני רואה אישה זרה, והם אומרים לי: אנחנו לא ההורים שלך - זאת אמא שלך. תאר לעצמך מה עובר על ילד בן 8 שאומרים לו דבר כזה. תארו לעצמכם מה עובר על אמא שהייתה במשך שנתיים אצל המפלצת ד"ר מנגלה ימ"ש. אני מניח שהיא חלמה כל בוקר מתי תפגוש את התינוק שלה. היא פוגשת אותי ואני לא נותן לה לגעת בי. עד גיל 10 העבירו אותי כמו שק דואר, מבלי לשאול אותי דבר: במשפחה נוצרית, בבתי יתומים, ואז אצל בני משפחה לאחר העלייה ארצה. זה באמת מסלול חיים בלתי נתפס לילד בן 8. באופן אישי, יום הזיכרון הוא יום געגועים מטורף דווקא לאדם שלא פגשתי מעולם - לאבא שלי שנשרף באושוויץ. כאשר עמדתי עם מדי צה"ל, יחד עם יצחק רבין, על אדמת גרמניה מול הדגל הגרמני, חשבתי לעצמי: האם אבא שלי היה כועס עליי או גאה בי..."
שרון: "אני חושב שהוא היה גאה בך עם מדי צה"ל, אבל קטונתי"
